מתוך “ציון וירושלים” מאת פנחס בן צבי (גראייבסקי) – תרפ”ט

 “בין הנשים הצדקניות נשי החיל, העסקניות הצבוריות, שצפת יכולה להביט עליהן בגאון, תופסת מקום בראש וראשונה רוחמה פודהורצר ז”ל, או כמו שקראו לה בצפת רחמה ר’ רפאל’ס.

המנוחה היתה בתו הבכירה של הגאון הצדיק רבי רפאל זילברמן זצ”ל האבד”ק דעיר הקודש צפת, ואשתו של ה”ר אלעזר יעקב פודהורצר ז”ל, והיתה מפורסמת בצדקתה ובפעולןתיה הנשגבות.

כל ימי חייה היו שלשלת ארוכה של פעולות ומעשים, לא ברעש ולא בסערה, כי אם בהצנע לכת, היתה משתתפת בכל דבר שבצדקה והיא עצמה היתה רבת הפעלים. היא היתה אם רחמניה לעניי צפת, וגם לאוחים העניים שהיו מזדמנים לצפת. כל קשי יום נדכא וכושל היה פונה לעזרתה, והיא היתה מושיטה להם את עזרתה ביד רחבה.

במשך כמה שנים היתה מחלקת מכספה היא לחם וחלות לשבת בשביל מספר גדול של עניים צנועים וגם בימי המלחמה הכי קשים היתה מתאמצת להושיט את עזרתה לעניי צפת האומללים.

היא לא הלכה בגדולות, בפשטות ובענות חן היו הליכותיה בחיים, הקריבה את חייה על מזבח הצדקה והחסד.

כר נרחב לעבודתה, עבודת הצדקה, היו ימי חגיגת ל”ג בעומר, היא דאגה למאות האורחים העניים שבאו לצפת להמציא להם אוכל ומזון בצפת ובמירון.

אלה הם רק קווים כללים של הצדקנית הזאת ובשביל לתנות את כל צדקותיה דרוש להקדיש חוברת מיוחדת.

בימי החושך, הימי המלחמה הכי קשים בשנת תרע”ח, חלתה הצדקנית הזאת המחלת הטיפוס, וביום כ”ז סיון השיבה את נשמתה אל על.

קהל גדול מאד בא לחלוק לה את כבודה האחרו, ויגדל המספר בעיר וספדנים הספידוה ויקוננו על מותה בדמי ימיה. כי רק בת חמישים ושמונה היתה במותה. תנצב”ה.”