מגדולי מפרשי התלמוד ומראשוני בעלי התוספות. היה מתלמידיו המובהקים של רש”י וחתנו. רבי יהודה חי בסוף המאה ה- 11 ובתחילת המאה ה- 12. בתלמוד נכנסו קטעים מפירושו למסכתות שונות ברש”י. במסכת מכות, דף י”ט נאמר: “רבנו, גופו הטהור ויצאה נשמתו בטהרה, לא פורש יותר. מכאן ואילך לשון תלמידו רבי יהודה ב”ר נתן”. הפירוש למסכת סנהדרין המיוחד לרש”י וכן רובו של הפירוש למסכת כתובות חיבר הריב”ן. כן סיכם את פירושו של רש”י והרחיבו ופירש את רוב מסכתות התלמוד הבבלי. בתוספות ובספרי הפוסקים הראשונים מובאים קטעים מפירושו של הריב”ן. הוא היה מרבה להביא ולתקן את נוסחאות הספרים. כמו כן חיבר פירוש על התורה. פירושיו מצטיינים בפשטותם. על קורות חייו ידוע מעט וכנראה נפטר בצעירותו. בתו אלווינה התפרסמה בלמדנותה ובחכמתה, ור”י הזקן מבעלי התוספות הסתמך עליה.