בן רבי נפתלי הירש מלודמיר. נפטר כ”ב בכסלו ה’ ת”ד.
נודע בעולם כאחד מחריפי המוח שעמדו להם לישראל. אמרו עליו “מר’ יעקב פולק עד ר’ יעקב מלובלין לא קם כר’ יעקב בפולין”.
בתחילה שימש אב”ד ור”מ בבריסק. כשבא רבי ליפמן סג”ל בעל תוספות יום טוב לבריסק לנשואי בנו, נתכבד על ידי האב”ד רבי יעקב לדרוש בבית הכנסת לכבוד שבת תשובה במעמד כל אנשי העיר. יחד עם בנו הגדול הרביץ תורה ויצא שמו בכל העולם לשר התורה והוראה. מרחוק ומקרוב זרמו לישיבתו מאות תלמידים, אדירי התורה וארזי הלבנון והם הם אשר החזירו את עטרת התורה לפולין.
כשנתקבל לאב”ד ור”מ בלובלין הרחיב את ישיבתו ומאות תלמידים נתווספו. על ידו עזר בנו הרבי השיל באמירת שעורים כהלכתם ותמידים כסדרם. בדיבוק חברים ובפילפול תלמידים נוצרה תורה שלמה, ולא היה בית בישראל שלא האיר מאור תורתם של האב והבן, והרבה מתלמידיהם קבלו את מרותם של שניהם ומכנים אוחם בשם מורי ורבי, בניהם רבי שמואל קיידינובר, בעל “ברכת הזבח”.
בלובלין עמד במשא ומתן של הלכה עם כל גדולי הדור שראו בו מורה דרך לרבים. הוא הרבה להתפלל עם הב”ח ושתים מתשובותיו להב”ח נדפסו בשו”ת גאוני בתראי. נתן הסכמתו להדפסת הרבה ספרים מפורסמים, כמו הסידור “שערי שמים” מהשל”ה והספר “קול יהודה”.
אחרי פטירתו של רבי יעקב ירש בנו את כסאו כריש מתיבתא בלובלין, והישיש רבי נפתלי כ”ץ, נכדו של המהר”ל מפראג נחקבל כאב”ד.
תורתו של רבי יעקב מלובלין לא נדפסה בספר, אולם דבריו נזכרים בכל ספרי הגאונים שבדורו ובדורות הבאים.
נוסח מצבתו :
פה נקבר המאור הגדול מוהר”ר יעקב בן מוהר”ר אפרים נפתלי
איש קדוש ונורא, הרביץ בישראל תורה…
אלמלא נשכחה מה דורה והחזיר ליושנה עטרה…תנצב”ה