בנו השני של רבנו מאיר, היה מגדולי בעלי התוספות.  ר’ יצחק נפטר בדמי ימיו עוד בחיי הוריו. רבנו תם מזכיר את המאורע בתשובתו לר’ אליעזר ממגנצא: “כי אזעק במר רוחי ומרוב שיחי תש כוחי ואור עיני גם הוא אין אתי על הילקח ארון הקודש עטרת ראשי, אחי הרב ר’ יצחק, שנתבקש לישיבה של מעלה זה חודש ימים והניח שבעה יתומים ולכל ישראל חיים. גם היום מרי שיחנו חדשים לבקרים רבה אנינותנו, ואף לפי אבותינו מפי אבינו שיחיה, ואבי יקרא אלי ואני, יעקב קטן האחים, כותב בדמע, כי בעוד אתנו הרב יצחק בחיים, היה דן עמנו והיו הדברים שמחים כנתינתם מהר סיני”.

 על חייו הקצרים של רבנו יצחק איך אנו יודעים ולא כלום. הוא היה איש הלכה, הספיק לכתוב תוספות למסכתות אחדות, וכעדות אחיו הצעיר השתתף, כפי הנראה, בעבודתם של אביו ואחיו. תוספות למסכת יבמות היו בידי ר’ משה מקוצי והיו נזכרות פעמים אחדות בתוספות שלנו לבבא קמא, פירוש התוספות למסכת נדרים ועוד.