אב”ד וראש ישיבה הראשון של קרעמניף (וואהלין) ועם פטירת ר’ משה איסרליש – הרמ”א נתקבל כאב”ד הראשון של קרקא, בירת פולין, ובתוקף המינוי, רב המדינה. ממייסדי וראשי ועד ד’ ארצות (השלטון האוטונומי של יהודי פולין, וואהלין ורוסיה ותקופה מסוימת גם ליטא בשנות ש”מ – תקנ”ה 1580-1764.  האב”דים של הקהילות הגדולות היוו את ההנהלה הראשית של הוועד והם שניהלו את כל ענייניה הפנימיים והרוחניים של יהדות מזרח אירופה).

מגדולי המשיבים מדורו. את הסיבה שזכרונו נשתכח ברבות הימים אנו מוצאים בתוך ההקדמה של בנו לספרו “באר מים חיים” וזה לשונו “… זה האבן מהאבנים היקרים אשר היר באוצר אבי ז”ל מאוצרים, ובשברון לוחות גם הם פרחו למרום הרים. והוא מרוב ענוותנותו לא רצה לגלותם. גם אחרי פטירתו לא זכינו בספר לסדר אותם מקוצר המשיג לחבר קצתם אל קצתם. גם שאר כתיבת עטו בילקותו, לקיטו בחר לקיטו, לקח אותם אלקום ונאבדו מן העולם, ועד היום ממני נעלם”. אך השרידים מתשובותיו שנשתמרו מעידים שהיה מגדולי דורו. שו”ת הב”ח החדשות סי’ עג בספר “נתיבות עולם” למהר”ל מפראג (פראג שנ”ו) – נתיב הלשון פרק ט’ (בין תשובותיהם של המהרש”ל, ר’ מרדכי יפה בעל הלבושים, רבי יצחק בצלאלש). כמו כן נשאר ממנו פירוש על סוגיית תגרי לוד (ב”מ נ.) הנדפס בכל ספרי הש”ס. אשתו בילא נפטרה בשנת ש”ס.