רב ופוסק. נולד בווילנא בשנת שנ”ג (1593) לערך. היה תלמידם המובהק של המהר”ם מלובלין ושל ר’ יהושע פאלק, מחבר “ספר מאירת עינים (סמ”ע)”. בנעוריו למד תורה בפרמיסלה (פשמישל) מפי רב העיר, ר’ שמואל בן הגאון ר’ משולם פייבוש (אבד”ק קראקא ורבו של הב”ח). ר’ יהושע שימש ברבנות בקהילות רבות. בשנת שצ”ד (1634) נתמנה לרבנות בהורודנא, משם נקרא בשנת שצי’ז (1637) להיות אב”ד בטיקטין. בשנת שצ”ח (1638) נתקבל כרב בפרמיסלה. בשנה שלאחריה, שצ”ט (1639), נתקבל להיות אב”ד בלבוב מחוץ לעיר, בעת שר’ מאיר ז”ק היה אב”ד בתוך העיר. בפנקס הקהל נמצאת חתימתו מאותה שנה. בשנת ת’ (1640), לאחר שר’ יואל סירקיס (הב”ח), שעמד שש שנים בראש הישיבה בקראקא נחלש, בחרו ראשי קהילת קראקא בר’ יהושע לעמוד בראש הישיבה. עם בואו לקראקא התחבב ר’ יהושע על התושבים והיה קובע ומכריע בכל עניני הציבור. אחרי פטירת הב”ח (כ’ באדר ת”א, 1641 ) נתמנה ר’ יהושע למלא את מקומו בכל עניני הרבנות.  

ר’ יהושע היה איש אמיד עתיר נכסים ולא קיבל שכר מקופת הקהילה. משגדלה הישיבה נתקבל ר’ יום טוב ליפמן הלר, מחבר “תוספות יום-טוב”, לראשות הישיבה, נוסף לר’ יהושע, שגם הסכים שר’ יום טוב ליפמן יבחר כאב”ד בקראקא. ההכנסות שנועדו לרב העיר ולראש הישיבה, נמסרו לר’ יום טוב ליפמן, כדי שיספיקו לו להחזקת ביתו. 

ר’ יהושע העמיד תלמידים רבים ובניהם מגדולי הרבנים בדורו, כמו: הפוסק ר’ שבתי כהן (הש”ך, פרק ז), ר’ גרשון אשכנזי ור’ מנחם מנדל אוירבך (מחבר “עטרת זקנים”, פרק יב). בקיאותו של ר’ יהושע בתלמוד ובפוסקים וחריפותו העצומה הגיעו למרחקים ומארצות רבות פנו אליו בענייני הלכה. הוא לא נטה אחר פלפול, כמקובל בדורו. היה היחיד שלא נשא פנים לר’ יוסף קארו והתנגד להסתמכות מוחלטת על ה”שולחן ערוך” וקבע כי מקור ההלכה הוא התלמוד והפוסקים. ר’ יהושע היה גדול גם בתורת הנסתר ועמד בחליפת מכתבים בענייני קבלה עם שארו המקובל ר’ שמשון מאוסטרופולי הקדוש. 

ספרו המפורסם “מגיני שלמה”, בו הוא מיישב את כל קושיות בעלי התוספות על דברי רש”י לא הופיע בדפוס בחייו אלא יצא לאור על ידי נינו ר’ אליקים גץ (דיין וראש ישיבה בפוזנא) בשנת תע”ד (1714), שישים ושש שנים לאחר מותו. בהקדמתו לספר כותב ר’ אליקים שרש”י נתגלה לו לר’ יהושע ואמר לו: “אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, בשביל שאתה מציל אותי מפי האריות והכפירים גיבורים וחריפים בעלי התוספות ז”ל אתא לקבלך לעולם הבא עם כל תלמידי”. ספרו “פני יהושע”,  שאלות ותשובות לגאוני הדור, נדפס באמסטרדאם בשנת תע”ה (1715), חלקו השני נדפס בלבוב בשנת חר”ך (1860).  סמוך לפטירתו, כשכל גדולי העיר עמדו סביב מיטתו, אמר להם ר’ יהושע: “פנו מקום! שרבנו רש”י בא לקבל את פני וכל הקדושים עמו”.

 ר’ יהושע נפטר בקראקא ביום כ”ז באב ת”ח (1648), לפי עדות תלמידו הש”ך היו אלה מאורעות שנת ת”ח שגרמו למותו.

אשתו של ר’ יהושע חריף, הרבנית מרת מרים, היתה בתו של ר’ שמואל, פרנס ועד ארבע ארצות ומנהיג הקהילה בבריסק, בן לאחת המשפחות המיוחסות והנודעות ביהדות פולין (נפטר בשנת שפ”ט (1629).