נקרא ר’ איסרל לאזרש על שם חותנו. ר’ ישראל איסרל הוא אבי משפחת איסרליש, אחת המשפחות המיוחסות והעשירות בפולין. ר’ ישראל היה תלמיד חכם נודע, פרנס וראש הקהל בקראקא במשך שנים רבות. הוא הצטיין בכשרון מסחרי, ניהל עסקים בכל רחבי המדינה ונתלווה למלך זיגמונט אוגוסט בנסיעותיו. בשנח של”א (1551) הוציא המלך צו מיוחד, לפיו רשאי ר’ איסרל לסחור בכל רחבי המדינה, אף בערים שהיו מחוץ לתחום המסחר היהודי, ולתת הלוואות כסף במשכנתא. על אף עסקיו הגדולים, לא הזניח ר’ איסרל גם את צרכי הציבור. בפנקס קהילת קראקא נכתב: “החסיד השלם, אשר בנה בית מקדש מעט ונדיב לכל דבר בקדושה ונשיא בישראל הרב ישראל מכונה איסרל ב”ר יוסף וזוגתו הצדקת דינה מלכה בת הרב אליעזר ז”ל.

 בשנת שי”א (1551) פרצה מגפה בקראקא, שנמשכה למעלה משנתיים, והפילה חללים רבים. בין החללים היו שלשה מבני משפחת ר’ ישראל איסרל הקרובים ביותר. ביום י”א בסיון שי”ב (1552) נפטרה כלתו, אשת בנו ר’ משה, הרבנית גולדה בת שלום שכנא בהיותה בת 20. לאחר שבועים, ביום כ”ז בסיון, נפטרה אמו, הרבנית מרת גיטל. כעבור שבעה חודשים, ביום עשרה בטבת שי’יג (1553), הלכה לעולמה אשתו הרבנית מרת מלכה דינה, להנצחת זכר אשתו, בנה ר’ איסרל באותה שנה ביח כנסת. לאחר התנגדות חריפה של הכמורה זכה ר’ איסרל לפתחו רק בשנח שט”ז (1556), לפל כתב הרשאה שקיבל מחצר המלכות. בחודש אייר שי”ז (1557), זמן לא רב לאחר פתיחתו, פרצה דליקה בגיטו ובית הכנסת, הבנוי מעץ, עלה באש יחד עם עשרות בתים נוספים. באותה שנה ניגש ר’ איסרל להקים ביח כנסת מפואר מאבן, המפורסם כבית הכנסת על שם הרמ”א. הבנין החדש נבנה בקירבת הרחוב הראשי בעומק החצר ולא על מקום בית הכנסת שנשרף. בקיר הדרומי של בית הכנסת נקבע לוח זכרון ובאותיות בולטות נכתב: “האיש ר’ ישראל ב”ר יוסף ז”ל עוז התאזר לכבוד הקב”ה ולזכר אשתו מלכה בת אליעזר תנצב”ה בנה מנכסי עזבונה ב”ה זה מקום בית אל לפרט ולפרשת ש’ו’ב’ה (ש”יג, 1553)  ד’ רבבות אלפי ישראל”. בית כנסת זה קיים עומד עד היום הזה והוא מהיחידים שלא החריבוהו הגרמנים בעת מלחמת העולם השניה. בשקע מימין לארון הקודש ניצבה כורסה שלפי המסורת ישב בה הרמ”א ומעליה היה כתוב:”מקובל אצלנו אשר מקום זה עמד רבנו הרמ”א בעמדו לשפוך שיחו לפני הקב”ה”. הכתובת חודשה עם שיקום בית הכנסת לאחר המלחמה.

 ר’ ישראל איסרל נפטר בקראקא בשנח שכ”ח (1568).  על מצבתו נחקק:

          פ.נ. הרב ישראל איסר, בנה בית כנסת לאל,

          נקרא איסרל לאזרס מקראקא, עם ישראל

          משפט וצדקה, וגודל זכותו יעמוד להתפלל

           על קבורתו. נתקבל בישיבה של מעלה שנת

          חש”ך י”ג אדר ראשון. עלינו לבקש רחמים

           לפני לא ינום ולא ישן. תנצב”ה.

 אשתו של רבי איסרל היתה בתו של ר’ אליעזר שרנצל מברנדנבורג, פרנס ומנהיג קהילת לבוב בנו של הרב והקצין רי נחמן שרנצל וחתנו של רי יחיאל לוריא הרב הראשון בבריסק בנה הרמ”א חיבר את הנוסח שנחקק על מצבתה:

זאת מצבת אמי  היקרה מלכה דינה

          בעשרה בטבת משוש לבנו שבת

          מרבדים שש וארגמן עשתה

          לא תירא משלג ביתה

          היתה כאניות בסחרה ובנעורתה

          בחכמה ובענווה היחה אמי

          פרחה רוח נשמתה שנת ש’ב’י’